נשירת שיער ובדיקת דם: אילו מחסורים אפשר לגלות בבדיקה

-1 מהי בדיקת נשירת שיער וכיצד מתבצעת?

בדיקת נשירת שיער היא תהליך שמטרתו להבין את הסיבה ל־נשירת השיער, לזהות האם מדובר בבעיה זמנית או כרונית, ולבדוק את מצב זקיקי השיער. הבדיקה משלבת שיחה רפואית, בדיקות פיזיות, ולעיתים גם בדיקות דם וניתוח טכנולוגי של הקרקפת. מטרת האבחון היא להתאים טיפול יעיל לשיקום צמיחת השיער ולמנוע החמרה לאורך זמן.

1.1 בדיקות ביתיות לעקיבה ראשונית

לפני שמגיעים לרופא, ניתן לבצע מספר בדיקות ביתיות פשוטות:

• בדיקת “משיכה עדינה”: מעבירים יד בשיער ובודקים האם נושרות כמות חריגה של שיערות.
• בדיקת כרית/מקלחת: כמה שיערות נותרות בבוקר או לאחר חפיפה.
• צילום תיעודי: מעקב ויזואלי שבועי אחר דלילות.

בדיקות אלו אינן תחליף לאבחון רפואי, אך הן מסייעות להבין אם קיימת בנשירת שיער החורגת מהנורמה.

1.2 בדיקות רפואיות מקצועיות

כאשר החשד לנשירה משמעותית עולה – יש לפנות לבדיקות מקצועיות אצל ד”ר המתמחה בשיער. בדיקות אלו כוללות בדיקת קרקפת, בדיקה של חוזק השערה, הערכת דלקת או זיהום, ולעיתים גם מדידת צפיפות הזקיקים.

ברוב המקרים האבחון משלב בדיקות דם לבדיקת חוסרים תזונתיים, תפקודי כבד, בעיות הורמונליות, ו־בעיות בבלוטת התריס.

2 מתי יש לפנות לבדיקת נשירת שיער?

2.1 סימנים של נשירה מוגברת

מומלץ לפנות לרופא כאשר:

• מופיעה התקרחות אזורית.
• נושרות מעל 100–150 שערות ביום.
• יש דלילות מהירה בקו המצח או במרכז הקרקפת.
• מופיעים סימנים הורמונליים: וסת לא סדירה, ירידה/עלייה חדה במשקל, או שינויי מצב רוח – עדות אפשרית ל־שינויים הורמונליים.

בנוסף, אם בעבר נעשו השתלות שיער או קיימת תורשה, יש לבצע מעקב מוקדם יותר.

2.2 שאלות חשובות לרופא

בעת הבדיקה כדאי לשאול:

• מהו סוג הנשירה ומה הסיבה המשוערת?
• האם יש צורך בבדיקות דם נוספות לאיתור חוסרים?
• האם נדרש טיפול תרופתי, שינוי בתזונה או תוספים?
• האם המצב קשור ל־בעיות בבלוטת התריס או ל־בעיות הורמונליות?
• האם כדאי לשקול טיפולים כמו PRP, תרופות מקומיות או אפילו השתלת שיער בעתיד?

3 מה בודקים בבדיקה רפואית לנשירת שיער?

-3.1 בדיקות דם ומינרלים

בדיקות דם הן חלק מרכזי באבחון. הן בודקות:

• רמות ברזל ופריטין (הנמוכות עשויות לגרום ל־לנשירת השיער)
• ויטמינים כמו B12, חומצה פולית וויטמין D
• תפקוד בלוטת התריס
• איזון הורמונלי
• סמנים לזיהומים או דלקות

בדיקות אלו מאתרות חוסרים תזונתיים שהגוף מתקשה לזהות ללא בדיקה מעמיקה.

3.2 טכנולוגיות אבחון – טריכוסקופיה ו-biopsy

טריכוסקופיה היא צילום מוגדל של הקרקפת המאפשר לראות את מצב זקיקי השיער. היא מסייעת לאבחן התקרחות הורמונלית, דלקתית או צלקתית.

במקרים מיוחדים מבצעים biopsy – לקיחת דגימה זעירה מהעור. בדיקה זו שימושית כשקיים חשד למחלה אוטואימונית או צלקתית המשפיעה על צמיחת השיער.

4 אפשרויות טיפול על-פי אבחון הנשירה

לאחר שהרופא מנתח את תוצאות הבדיקות – מותאמת תכנית אישית לטיפול בנשירת שיער.

4.1 טיפולים תרופתיים וטכנולוגיים

• תכשירים מעודדי צמיחה כגון מינוקסידיל.
• טיפולים תרופתיים הורמונליים במקרים של שינויים הורמונליים.
• הזרקות PRP לשיפור אספקת הדם לזקיקים.
• טיפולי לייזר לשיקום צמיחת השיער.
• במקרים של נשירה מתקדמת, ניתן לשקול השתלות שיער או השתלת שיער מלאה.

4.2 שינויים באורח חיים והמלצות שגרתיות

לצד תרופות, יש חשיבות גדולה לאורח חיים:

• תזונה מאוזנת עשירה בברזל, אבץ, חלבון ואומגה 3.
• שימוש ב־תוספי תזונה רק לפי המלצת רופא.
• הימנעות מחום גבוה על השיער ומשיכת יתר.
• איזון סטרס בעזרת פעילות גופנית ושינה סדירה.

ברוב המקרים שילוב שני התחומים נותן את התוצאות הטובות ביותר לאורך זמן.

5 איך למנוע נשירת שיער – טיפים וטכניקות

5.1 תזונה, סטרס, סגנון חיים

מניעה מתמקדת ביצירת סביבה בריאה לזקיק:

• הקפדה על תזונה מאוזנת ושתייה מספקת
• טיפול בגורמי סטרס
• הקטנת שימוש בחומרים כימיים בשיער
• טיפול במחלות רקע כמו בעיות הורמונליות ובלוטת התריס

5.2 בדיקות מעקב וניהול אישי

בדיקות אלו, כולל בדיקות דם תקופתיות, מסייעות לזהות מוקדם חוסרים או שינויים המשפיעים על השיער.

מומלץ לבצע מעקב אחת ל־6–12 חודשים, במיוחד אצל אנשים עם נטייה גנטית או נשירה בעבר.