מה פירוש קירח מכאן ומכאן
הביטוי קירח מכאן ומכאן (נפוץ גם בניסוח “קירח מכאן ומכאן”) מתאר מצב שבו אדם יוצא בלי רווח אמיתי לשום צד: הוא ניסה להרוויח או להשיג יתרון משני כיוונים שונים, ובסוף נשאר בלי זה ובלי זה. זהו תיאור ציורי של הפסד כפול, או של בחירה/מהלך שנועד “לכסות את כל האפשרויות” אך מתברר ככישלון שמותיר את האדם “חשוף” משני הכיוונים.
בעברית המודרנית משתמשים בו כדי לומר: ניסיתי גם וגם, התלבטתי, גיששתי, חילקתי כוחות — ובסוף לא יצא מזה כלום. במילים אחרות: לא רק שלא הרווחתי, אפילו הפסדתי.
יצא קרח מכאן ומכאן – משמעות מעשית ומטאפורית
הניסוח השכיח יצא קרח מכאן ומכאן מדגיש את התוצאה: במקום לצאת מורווח מצד אחד לפחות, האדם נשאר “קרח” מכל הצדדים. במובן המעשי זה יכול להיות כסף, זמן, מעמד או הזדמנות שהתפספסה. במובן המטאפורי זה מתאר תחושת החמצה או מבוכה: הרצון לרצות שני צדדים, להחזיק בשתי אפשרויות, או להימנע מהחלטה — שמסתיים באובדן של שתיהן.
לכן, כשאומרים על מישהו “יצא קרח מכאן ומכאן”, הכוונה היא שהוא ניסה לשחק על כל המגרשים ובסוף נזרק החוצה מכולם.
המקור התלמודי של הביטוי
מקור הביטוי בתלמוד, בהקשר של משל שממחיש כיצד ניסיון “לתפוס שתי ציפורים ביד” עלול להסתיים בכך שלא נתפסת אף אחת. הרעיון הוא שמי שמחלק את עצמו בין שתי אפשרויות, או מנסה לסחוט תועלת משני כיוונים, עלול להפסיד את שתיהן.
המשל על שתי הנשים
במשל מתואר מצב שבו אדם מנסה להרוויח משני צדדים הקשורים לשתי נשים, אך בשל מהלך לא חכם או ניסיון להחזיק בשני הקצוות, הוא מסתבך ונותר ללא תועלת מאף צד. המשל מדגיש את הפער בין כוונה לתוצאה: תכנון שנראה “חכם” בראש — מתגלה כטעות שמשאירה אותו קירח מכאן ומככאן.
שימוש בביטוי בעברית המודרנית
היום תשמעי את הביטוי בעיקר בשיחות יומיומיות, בתקשורת, ולעיתים גם בכתיבה עיתונאית: כשמישהו ניסה ללכת “על בטוח” בשתי דרכים, כשמתפשרים יותר מדי עד שאין זהות ברורה, או כשדוחים החלטה עד שמפספסים את כל האפשרויות. זה ביטוי חד, קצת משעשע, שמסכם בשורה אחת מצב של הפסד כפול: יצא קרח מכאן ומכאן.
