1 מהי נשירת שיער באלופציה אראטה?
אלופציה אראטה היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת בטעות את זקיקי השיער, וגורמת לעצירה פתאומית של צמיחת השיער. מצב זה יכול להתרחש בכל גיל, כולל אצל ילדים, ולהוביל לנשירה ממוקדת בצורת כתמים על הקרקפת או באזורים אחרים בגוף.
זהו מצב שנחשב נפוץ יחסית, והוא אחד מבין סוגי אלופציה אראטה כמו אלופציה טוטאליס או אלופציה אוניברסליס, שבהם נושרות כל שיער הקרקפת או כל שיער הגוף.
1.1 מבנה שיער וזקיק – איך זה עובד
כל שערה מתחילה ב”זיכרון” הביולוגי שלה – זקיק השיער. בתוך הזקיק מתרחש מחזור קבוע של צמיחה, מנוחה ונשירה. כאשר הזקיק תקין, הגוף מסוגל לייצר שיער חדש שוב ושוב.
באלופציה אראטה, המערכת החיסונית מזהה את הזקיק כאיום, דבר שעלולה לגרום להפסקת צמיחת השיער באופן חד.
1.2 מהי המערכת החיסונית ומה תפקידה
תפקידה של מערכת החיסון הוא להגן על הגוף מפני פולשים. אך במחלות אוטואימוניות – כמו במקרה של אלופציה אראטה – מתרחשת “טעות בזיהוי”.
במקום לתקוף חיידקים או וירוסים, מערכת החיסון תוקפת רקמות בריאות כמו זקיקים. חשוב לציין שהתקפה זו אינה הורסת את הזקיק לחלוטין, ולכן צמיחת שיער עשויה להתחדש.
2 תסמינים והאבחנה
המחלה מופיעה בדרך כלל ללא כאב פיזי, אך עם השפעה משמעותית על הדימוי העצמי.
2.1 כתמי קרחת פתאומיים – איך מזהים
הסימן הבולט ביותר הוא הופעה של אזורים עגולים וחלקים על הקרקפת, שבהם לנשירת השיער קורה ללא אזהרה מוקדמת. לעיתים רואים שערות שבורות דמויות סימן קריאה.
התקרחות עשויה להתחיל ככתם אחד ולהתרחב ליותר אזורים.
2.2 בדיקות רפואיות ואבחון מומלץ
לרוב, רופא עור יכול לזהות את התסמינים במבט ראשון. במקרים מורכבים יותר, ד”ר יכול להמליץ על בדיקות דם לשלילת מחלות אוטואימוניות נוספות.
במקרים נדירים יש צורך בבדיקת ביופסיה מהקרקפת כדי להבין את פעילות מערכת החיסון על הזקיקים.
3 גורמים ונקודות סיכון
הגורמים לאלופציה אראטה אינם חד־משמעיים, אך ישנם גורמי סיכון ברורים.
3.1 גורמים גנטיים והיסטוריה משפחתית
לפי העדויות, הנטייה למחלה עשויה לעבור בתורשה. אם בקרב משפחה קרובה יש מחלות אוטואימוניות – עולה הסיכוי ללקות גם באלופציה אראטה.
גם אם אין רקע משפחתי, נשירת שיער כתוצאה מהמחלה עדיין אפשרית.
3.2 לחץ, מחלות נלוות וסביבתיים
לחץ נפשי עלול להגביר תגובתיות של מערכת החיסון ולכן להתרחש בכל שלב בחיים.
בנוסף, מחלות כמו בעיות בבלוטת התריס, ויטיליגו או אטופיק דרמטיטיס קשורות לעיתים להתפרצות. גורמים סביבתיים – חיידקים, אלרגנים, ואפילו שינויים הורמונליים – יכולים להשפיע.
4 אפשרויות טיפול – מה היום קיים?
למרות שמדובר במחלה אוטואימונית, ניתן לטפל בה בדרכים שונות, ולעיתים אף להשיג חזרה של צמיחת השיער.
4.1 טיפולים מקומיים וזריקות
הטיפול הנפוץ ביותר הוא מריחת תכשירים כמו סטרואידים מקומיים המעכבים פעילות חיסונית באזור.
במקרים משמעותיים יותר, רופא עשוי להציע זריקות סטרואידים ישירות לאזור הלקוי – טיפול שמסייע לעורר צמיחת שיער מחודשת.
4.2 תרופות מערכתיות וטכנולוגיות חדשות
כאשר המחלה רחבה או אגרסיבית, קיימות תרופות מערכתיות המדכאות תגובה חיסונית.
בנוסף, טיפולים חדשניים כמו JAK inhibitors מתקדמים במהירות והפכו מבטיחים לשיקום זקיקים ולבלימת נשירת השיער.
4.3 שיקום השיער ותמיכה נפשית
נשירה כתוצאה מאלופציה עלולה להשפיע על הביטחון העצמי. תמיכה רגשית, טיפול פסיכולוגי במידת הצורך ושיקום שיער קוסמטי יכולים לסייע בהתמודדות.
חשוב לזכור שאצל רבים השיער חוזר לגדול.
-5 מניעה וניהול החיים עם נשירת שיער
למרות שלא תמיד ניתן למנוע את הופעת המחלה, ניתן להפחית החמרה ולתמוך בבריאות הקרקפת.
5.1 שינויים באורח חיים ותזונה
תזונה עשירה בברזל, אבץ, חלבון ואומגה 3 יכולה לתמוך בחילוף החומרים של הזקיק.
שינה מספקת והפחתת סטרס מסייעות למערכת החיסון להתאזן, ובכך מקטינות סיכון לנשירת השיער חוזרת.
מתי לפנות לייעוץ רפואי?
מתי לפנות לייעוץ רפואי?אם מופיעים כתמים חדשים, אם יש חשד להתפשטות מהירה, או אם נשירת השיער פוגעת באיכות החיים – מומלץ לפנות לד”ר מומחה.
רופא עור יכול להעריך את המצב, להמליץ על שילוב טיפולים תרופתיים ולהתאים תכנית לשיקום צמיחת השיער לטווח ארוך.
